כרתי על שולחן ערוך יורה דעה פ״ח

מהדורה: כרתי ופלתי, וורשא תרל"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה פ״ח
1 שלא להעלות בשר על השלחן שאוכלין גבינה. ובו ב' סעיפים: אפילו בשר חיה ועוף אסור להעלותו על שלחן שאוכל עליו גבינה שלא יבא לאכלם יחד אבל בשלחן שסודר עליו התבשיל מותר ליתן זה בצד זה:
2 הא דאסור להעלותו על השלחן דוקא בשני בני אדם המכירים זה את זה אפילו הם מקפידים זה על זה אבל אכסנאים שאין מכירין זה את זה מותר ואפי' המכירים אם עשו שום היכר כגון שכל אחד אוכל על מפה שלו או אפילו אוכלים על מפה אחת ונותנים ביניהם פת להיכירא מותר: הגה ודוקא שאין אוכלין מן הפת המונח ביניהם להיכר אבל אם אוכלין ממנו לא הוי היכר דבלאו הכי הפת שאוכלין ממנו מונח על השלחן ארוך והגהות אשיר"י אבל אם נתנו ביניהם כלי ששותין ממנו ובלאו הכי אין דרכו להיות על השלחן הוי היכר אעפ"י ששותין מן הכלי ב"י בא"ח סי' קע"ג וכל שכן אם נתנו שם מנורה או שאר דברים שעל השלחן דהוי היכר ויהיו זהירים שלא לשתות מכלי אחד משום שהמאכל נדבק בכלי הג"ה אשיר"י ואו"ה וכל שכן שלא יאכלו מפת אחד וכן נוהגין ליחד כלי של מלח לכל אחד בפני עצמו כי לפעמים טובלים במלח ונשארו שיורי מאכל במלח:
פירוש כרתי על שולחן ערוך יורה דעה פ״ח
1 שלא לאוכלם אע"ג דהוי גזירה לגזירה בכמה איסורין עבדו הרחק' טפי
2 והא דמותר לישראל לאכול עם א"י בשולחן אחד אף דאוכל נבילה בב"ח עבדי הרקחה טפי דהאי לחודא והאי לחודי' שרי והקשה הש"ך מחלה דאורייתא דאין נאכל על שולחן ותירץ דלחם שאני דעל הלחם יחיה האדם ועיין פלתי דהקשתי עליה מסוגיא דפסחים ומ"ש תירץ. אתר וגם הא דבני רייניס אוכליס הכרס עם שארי הנוהגים חומר' כר"א
3 אפי' הם מקפידים וכו' ומהרש"ל מתיר בסתם בני אדם שאינן אחים ומקפידים. ועיין מה סכתבתי בישובו וישוב דברי הטור ע"ש
4 אם נתנו שם מנורה היינו שאין דרכה להיות שם כלל או אפי' דרכה רק עומדת בקצה השלחן ולא באמצע שולחן ובזה עומדת מנור' באמצע הוא לאות והיכר כי במקום מעמד המנורה כלה השולחן כי מצד זה הפסק בין הצד השני וא"כ הוי היכר כי יש הפסק ביניהם: